מלאכת שמים כתב: "דיו שיש בה דבר ממין האסור באכילה פסולה לספר תורה תפלין ומזוזות. על כן אין ליקח דיו מן השוק שמא יש בה דבר טמא." (מלאכת שמים, בחכמה, כלל ד, ס'ג). מלאכת שמים פסק שאסור להשתמש בדיו של גויים אפילו אם יש ספק דבר טמא בדיו.
ביריעות שלמה, פרק ג, כתוב על הדיו: "רק יש לברר אם אין בו חשש מצד המותר בפיך דהיינו שלא יהא מעורב בו דבר טמא." ובהערה 7 כתוב: "ויש לברר ממה עשוי הדיו בעט גרפיקאים ואם אין בו חשש מצד המותר בפיך שפיר דמי לתייג בו לכתחילה. ואפילו אם לא ירצו לגלות בחברה את סודות הדיו רק שיודיעו ויאשרו שאין בזה שום דבר מן החי ומן הענבים די בזה."
דיו TG1 לרפידוגרף של חברת פאבר קסטל בגרמניה - יש אומרים שהוא כשר ויש אומרים שאינו כשר. כדי לברר את המציאות, נשלחה לחברה שאלה על מרכיבים בדיו. במייל מחודש אייר תשע"א , ענתה החברה לשאלה.
תרגום השאלה: "האם דיו TG1 #163399 של פאבר קסטל מכיל שלאק או חלבונים או גליצרין?"
העתק התשובה של ד"ר ליכט:
"במהלך העשור האחרון בדקתי 3 מוצרים של פאבר – קסטל:
ביריעות שלמה, פרק ג, כתוב על הדיו: "רק יש לברר אם אין בו חשש מצד המותר בפיך דהיינו שלא יהא מעורב בו דבר טמא." ובהערה 7 כתוב: "ויש לברר ממה עשוי הדיו בעט גרפיקאים ואם אין בו חשש מצד המותר בפיך שפיר דמי לתייג בו לכתחילה. ואפילו אם לא ירצו לגלות בחברה את סודות הדיו רק שיודיעו ויאשרו שאין בזה שום דבר מן החי ומן הענבים די בזה."
דיו TG1 לרפידוגרף של חברת פאבר קסטל בגרמניה - יש אומרים שהוא כשר ויש אומרים שאינו כשר. כדי לברר את המציאות, נשלחה לחברה שאלה על מרכיבים בדיו. במייל מחודש אייר תשע"א , ענתה החברה לשאלה.
תרגום השאלה: "האם דיו TG1 #163399 של פאבר קסטל מכיל שלאק או חלבונים או גליצרין?"
התשובה במקור באנגלית:
תרגום התשובה לעברית:
"דיו TG1 של פאבר קסטל הוא הכנה מימית של פחם שחור וחומר טבעי (שלאק). חלבונים אינם חלק מהנוסחא. גליצרין יכול להיות בדיו." [הסוגריים במקור]
הודאת בעל הדין כמאה עדים. החברה אישרה בכתב שיש בדיו שלהם (כל סוגי הדיו בקבוצת TG1) שלאק, ויכול להיות גם גליצרין. החשש למציאות גליצרין בדיו הוא חשש חמור מאד כי גליצרין הוא חומר ראוי למאכל ורוב הגליצרין בגרמניה מופק משומן חזיר. התועלת בגליצרין היא שהגליצרין עוזר למנוע סתימות ברפידוגרף.
דיו 745 לרפידוגרף של חברת שטדלר בגרמניה - בשיחה טלפונית עם כימאי בחברה, בינואר 2011, הוא אישר שיש בדיו 745R9 חלבונים. הכימאי לא ידע בוודאות את מקור החלבונים. רוב החלבונים בגרמניה באים מחזירים. ספק דאורייתא לחומרא. דף מטעם החברה שמתאר את המרכיבים הכימיים בכל סוגי דיו שטדלר 745 כולל גם שלאק (shellac) כאחד המרכיבים.
בלחיצה כאן אפשר לראות את הדף המלא של חברת שטדלר.
השמות: "India ink" ("דיו הודו") ו- "China Ink" או "Tinta China" ("דיו סין") הם שמות מיוחדים לכל סוגי הדיו, בכל החברות, המבוססים על שלאק. הסיבה לשמות אלה היא ש 90% מהשלאק בעולם מיוצר ע"י חרקים קטנים הגדלים במדינת הודו. בהודו טוענים שההודים המציאו את הדיו ובסין טוענים שהסינים המציאו את הדיו.
שלאק הוא חומר פלסטי טבעי שמיוצר על ידי חרקים שנראים כמו ג'וקים בתוך גופם. שלאק נמס בקלות באלכוהול ואינו נמס במים. מוסיפים אותו לדיו ולצבעים כדי לתת להם עמידות במים, ומצפים בו מאכלים כדי לתת להם ברק. השלאק טמא כי הוא מיוצר על ידי חרקים בתוך גופם ו"כל היוצא מן הטמא - טמא". החרקים גם מוסיפים לשלאק 3%-6% שומן מתוך גופם. שלאק אינו יכול להחשב כ"פרש בעלמא" כי החרקים מייצרים אותו ומשתמשים בו לצורך קיומם.
שלאק אינו דומה לדבש. הסברה כאילו שלאק דומה לדבש, יוצא כמו שנכנס, היא טעות בידיעת המציאות. שלאק איננו שרף עץ שנכנס ויוצא כמו דבש, אלא חומר חדש שמיוצר על ידי החרקים בתוך גופם ומעורב בשומן מתוך גוף החרקים. חלק מהחומרים הבאים מתוך גוף החרקים הם "דבר המעמיד" שהופך שרף עץ לשלאק בתוך גוף החרקים, בדיוק כמו "דבר המעמיד" טמא שהופך חלב לגבינה. על כן, שלאק אינו כשר. כל ההכשרים שנתנו לשלאק נתנו בטעות, בלי ידיעת המציאות, ומתוך סברה טעויה כאילו שלאק דומה לדבש. כאן אפשר לקרוא יותר פרטים על מקור השלאק וטומאתו: http://indiainks.blogspot.com/2011/08/blog-post.html
שלאק הוא כמו חזיר שבלע חלב כשר, הוסיף לחלב מתוך גופו אנזימים שהפכו את החלב לגבינה, הוסיף לגבינה 3%-6% שומן מתוך גופו, והקיא את הגבינה. כשרות השלאק זהה לכשרות הגבינה שהחזיר הקיא.
כל מי שפסק שהשלאק כשר נכשל בטעות בגלל אי ידיעת המציאות.
בהתכתבות עם ד"ר אליהו ליכט, שאומרים בשמו כאילו בדק ומצא שאין בדיו של פאבר קסטל שום חומרים מן החי, הוא ענה במפורש שטענה זו אינה נכונה. הוא אישר שבדק רק למציאות של שומן מן החי, גליצרין, ואלכוהול. הוא לא חפש ולא בדק למציאות של שלאק או חומרים אחרים מן החי. הוא גם אישר בטלפון שאם יש גליצרין, אי אפשר לבדוק במעבדה אם מקורו מן החי או מן הצומח.
"Faber-Castell TG1 ink is an aqueous preparation of carbon black and natural resin (shellac). Proteins are not part of the formulation. Glycerin can be in India inks. "
תרגום התשובה לעברית:
"דיו TG1 של פאבר קסטל הוא הכנה מימית של פחם שחור וחומר טבעי (שלאק). חלבונים אינם חלק מהנוסחא. גליצרין יכול להיות בדיו." [הסוגריים במקור]
הודאת בעל הדין כמאה עדים. החברה אישרה בכתב שיש בדיו שלהם (כל סוגי הדיו בקבוצת TG1) שלאק, ויכול להיות גם גליצרין. החשש למציאות גליצרין בדיו הוא חשש חמור מאד כי גליצרין הוא חומר ראוי למאכל ורוב הגליצרין בגרמניה מופק משומן חזיר. התועלת בגליצרין היא שהגליצרין עוזר למנוע סתימות ברפידוגרף.
דיו 745 לרפידוגרף של חברת שטדלר בגרמניה - בשיחה טלפונית עם כימאי בחברה, בינואר 2011, הוא אישר שיש בדיו 745R9 חלבונים. הכימאי לא ידע בוודאות את מקור החלבונים. רוב החלבונים בגרמניה באים מחזירים. ספק דאורייתא לחומרא. דף מטעם החברה שמתאר את המרכיבים הכימיים בכל סוגי דיו שטדלר 745 כולל גם שלאק (shellac) כאחד המרכיבים.
בלחיצה כאן אפשר לראות את הדף המלא של חברת שטדלר.
השמות: "India ink" ("דיו הודו") ו- "China Ink" או "Tinta China" ("דיו סין") הם שמות מיוחדים לכל סוגי הדיו, בכל החברות, המבוססים על שלאק. הסיבה לשמות אלה היא ש 90% מהשלאק בעולם מיוצר ע"י חרקים קטנים הגדלים במדינת הודו. בהודו טוענים שההודים המציאו את הדיו ובסין טוענים שהסינים המציאו את הדיו.
שלאק הוא חומר פלסטי טבעי שמיוצר על ידי חרקים שנראים כמו ג'וקים בתוך גופם. שלאק נמס בקלות באלכוהול ואינו נמס במים. מוסיפים אותו לדיו ולצבעים כדי לתת להם עמידות במים, ומצפים בו מאכלים כדי לתת להם ברק. השלאק טמא כי הוא מיוצר על ידי חרקים בתוך גופם ו"כל היוצא מן הטמא - טמא". החרקים גם מוסיפים לשלאק 3%-6% שומן מתוך גופם. שלאק אינו יכול להחשב כ"פרש בעלמא" כי החרקים מייצרים אותו ומשתמשים בו לצורך קיומם.
שלאק אינו דומה לדבש. הסברה כאילו שלאק דומה לדבש, יוצא כמו שנכנס, היא טעות בידיעת המציאות. שלאק איננו שרף עץ שנכנס ויוצא כמו דבש, אלא חומר חדש שמיוצר על ידי החרקים בתוך גופם ומעורב בשומן מתוך גוף החרקים. חלק מהחומרים הבאים מתוך גוף החרקים הם "דבר המעמיד" שהופך שרף עץ לשלאק בתוך גוף החרקים, בדיוק כמו "דבר המעמיד" טמא שהופך חלב לגבינה. על כן, שלאק אינו כשר. כל ההכשרים שנתנו לשלאק נתנו בטעות, בלי ידיעת המציאות, ומתוך סברה טעויה כאילו שלאק דומה לדבש. כאן אפשר לקרוא יותר פרטים על מקור השלאק וטומאתו: http://indiainks.blogspot.com/2011/08/blog-post.html
שלאק הוא כמו חזיר שבלע חלב כשר, הוסיף לחלב מתוך גופו אנזימים שהפכו את החלב לגבינה, הוסיף לגבינה 3%-6% שומן מתוך גופו, והקיא את הגבינה. כשרות השלאק זהה לכשרות הגבינה שהחזיר הקיא.
כל מי שפסק שהשלאק כשר נכשל בטעות בגלל אי ידיעת המציאות.
בהתכתבות עם ד"ר אליהו ליכט, שאומרים בשמו כאילו בדק ומצא שאין בדיו של פאבר קסטל שום חומרים מן החי, הוא ענה במפורש שטענה זו אינה נכונה. הוא אישר שבדק רק למציאות של שומן מן החי, גליצרין, ואלכוהול. הוא לא חפש ולא בדק למציאות של שלאק או חומרים אחרים מן החי. הוא גם אישר בטלפון שאם יש גליצרין, אי אפשר לבדוק במעבדה אם מקורו מן החי או מן הצומח.
"במהלך העשור האחרון בדקתי 3 מוצרים של פאבר – קסטל:
א. כ"ח איר תשס"ז – עט סימון, ברקוד 7-891360-436546.
ב. כ"ט סיון תשס"ו – עט סימון, ברקוד 4-005401-674993
ג. ב' ניסן תשס"ד – מחסניות דיו, ברקוד 400540-163350-1.
בשלשת המקרים נבדקו (ולא נמצאו) שומן מהחי וגליצרין, ובמקרים ב. ג. גם אלכוהול.
באף אחד מהמקרים לא נבדקה נוכחות שלאק."
בתאריך י"ז אייר תשנ"ט, תעודת בדיקה מס' 2110, מציין ד"ר ליכט שבדק את דיו TG1-163399 של חברת פאבר קסטל, ואת דיו 745R9 של חברת שטדלר. לא נמצאו בהם שומן מן החי או גליצרין. דו"ח הבדיקה אינו מראה את סף הרגישות של הבדיקה.
סכום תוצאות הבדיקות של ד"ר ליכט:
אין במוצרים שבדק שומן מן החי ואין גליצרין.
באף אחד מהמקרים לא נבדקה נוכחות שלאק.
חומרים אחרים מן החי לא נבדקו.
המציאות היא שבכל סוגי הדיו שנקראים "דיו הודו" או "דיו סין" יש, ותמיד היה, שלאק.
אחרי תאריכי הבדיקות התחילו להוסיף לדיו גם גליצרין לשיפור איכות הדיו.
בחדש מאי 2012, תעודה מס' 9869, כותב ד"ר ליכט שבדק את דיו פאבר קסטל ולא מצא שומן מהחי, אמולסיפיירים שומניים, גליצרין, או אלכוהול. דו"ח הבדיקה אינו מראה את סף הרגישות של הבדיקה.
אפשר להמשיך ולבדוק דיו במעבדה, אך דו"ח בדיקה כזאת הוא חסר ערך אם אינו מוכיח את סף הרגישות של הבדיקה. בדו"ח מעבדה מקצועי לעולם אין אומרים "לא נמצא" אלא רק "לא נמצא מעל כמות של... או מעל ריכוז של...".
סף הרגישות בבדיקות מעבדה
לכל בדיקת מעבדה בה מחפשים חומר מסוים יש סף רגישות. סף הרגישות הוא הכמות הנמוכה ביותר של החומר שאפשר לגלות בבדיקה. אם החומר מצוי בכמות קטנה יותר מסף הרגישות, הבדיקה תראה כאילו החומר אינו מצוי. לדוגמא: אם סף הרגישות לחומר מסוים הוא 5% והחומר מצוי ברכוז של 3%, החומר לא יראה. רק אם החומר מצוי ברכוז של 5% או יותר, אפשר למצוא אותו.
סף הרגישות תלוי גם בחומרים אחרים המעורבים עם החומר אותו מחפשים. חומרים אחרים יכולים ליצור רעש רקע שמסנוור את תהליך הבדיקה. לדוגמא: בלילה אפשר לראות הרבה כוכבים. ביום לא רואים אף כוכב. האם זה אומר שביום אין כוכבים? לא. הכוכבים מצויים גם ביום אך אי אפשר לראות אותם בגלל הרקע המסנוור של אור היום. כנ"ל, לבדיקה של חומר מסוים המעורב במים נקיים יכול להיות סף רגישות נמוך יותר מאשר לבדיקה של אותו חומר אם הוא מעורב בחומרים אחרים שמפריעים לבדיקה.
דיו הוא תערובת של כמה חומרים שיכולים להפריע זה לזה בבדיקה. כל דו"ח בדיקת מעבדה חייב לציין ולהראות הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה בתוך הדיו. אין שום משמעות לבדיקת מעבדה שאומרת על חומר מסוים שהוא לא נמצא, בלי הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה. זה כמו לבדוק את השמים באמצע היום ולאמר שהכוכבים לא נמצאים, אע"פ שהם כן נמצאים רק לא רואים אותם.
לסכום:
א. אין שום אפשרות לתת הכשר לעתיד על סמך בדיקת מעבדה, בלי אשור מהיצרן. יש מוצרים שמדי פעם משנים בהם את המרכיבים. בדיקת מעבדה יכולה להעיד רק על מוצרים שיוצרו בעבר ולא בעתיד, ורק על מרכיבים שנבדקו. אין ערך לבדיקת מעבדה שאינה כוללת את כל המרכיבים האפשריים, ואין ערך לבדיקת מעבדה בלי הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה.
ב. דיו פאבר קסטל TG1-163399 בבקבוק: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. דיו זה שייך לקבוצת TG1, הדיו מכיל שלאק, ואחרי תשס"ד יכול להיות בו גם גליצרין משומן חזיר. הדיו יכול גם להכיל חומרים אחרים מן החי שלא נבדקו.
ג. דיו פאבר קסטל TG1-163350 במחסניות: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. דיו זה שייך לקבוצת TG1, יש בו שלאק, ואחרי תשס"ד יכול להיות בו גם גליצרין משומן חזיר. הדיו יכול גם להכיל חומרים אחרים מן החי שלא נבדקו.
ד. דיו לרפידוגרף 745 של חברת שטדלר בגרמניה: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. לדברי החברה יש בדיו חלבונים ממקור לא ידוע ושלאק.
מידע על סוגי דיו נוספים:
ה. דיו לרפידוגרף של חברת רוטרינג בגרמניה: דיו זה הוא מסוג "Tinta China" המבוסס על שלאק כמרכיב העיקרי. מחברת רוטרינג התקבל אישור בכתב שהדיו שלהם מכיל שלאק ואינו מכיל גליצרין.
ו. דיו לרפידוגרף של חברות קו-אי-נור והיגינס באמריקה: קו-אי-נור והיגינס הן אותה חברה. דיו זה מבוסס על שלאק כמרכיב העיקרי. בשיחה טלפונית עם מנהלת בחברה, בינואר 2011, היא אישרה שכל סוגי הדיו שלהם מכילים שלאק וגליצרין (חוץ מדיו אחד שמיוחד רק לעט נובע ואין בו שלאק. לא ברור אם יש או אין בו גליצרין.)
מסקנה:
דיו של גויים לרפידוגרף - אינו כשר. אי אפשר להסתמך על בדיקות מעבדה כי יצרנים משנים מרכיבים ומוסיפים מרכיבים. בדיקת מעבדה יכולה להעיד רק על מוצרים שיוצרו בעבר ולא על העתיד, ורק על מרכיבים שנבדקו. בכל מקרה, אין ערך לבדיקת מעבדה שאינה כוללת את כל המרכיבים האפשריים.
דעת תורה:
בעלון הבא אפשר לקרוא מאמר שכתב כבוד הרב קלונימוס גדליה גרינפלד שליט"א על השמוש בדיו גרפי (של גויים) לרפידוגרף. להגדלה פתח את התמונה בחלון חדש.
.
ב. כ"ט סיון תשס"ו – עט סימון, ברקוד 4-005401-674993
ג. ב' ניסן תשס"ד – מחסניות דיו, ברקוד 400540-163350-1.
בשלשת המקרים נבדקו (ולא נמצאו) שומן מהחי וגליצרין, ובמקרים ב. ג. גם אלכוהול.
באף אחד מהמקרים לא נבדקה נוכחות שלאק."
סכום תוצאות הבדיקות של ד"ר ליכט:
אין במוצרים שבדק שומן מן החי ואין גליצרין.
באף אחד מהמקרים לא נבדקה נוכחות שלאק.
חומרים אחרים מן החי לא נבדקו.
המציאות היא שבכל סוגי הדיו שנקראים "דיו הודו" או "דיו סין" יש, ותמיד היה, שלאק.
אחרי תאריכי הבדיקות התחילו להוסיף לדיו גם גליצרין לשיפור איכות הדיו.
בחדש מאי 2012, תעודה מס' 9869, כותב ד"ר ליכט שבדק את דיו פאבר קסטל ולא מצא שומן מהחי, אמולסיפיירים שומניים, גליצרין, או אלכוהול. דו"ח הבדיקה אינו מראה את סף הרגישות של הבדיקה.
אפשר להמשיך ולבדוק דיו במעבדה, אך דו"ח בדיקה כזאת הוא חסר ערך אם אינו מוכיח את סף הרגישות של הבדיקה. בדו"ח מעבדה מקצועי לעולם אין אומרים "לא נמצא" אלא רק "לא נמצא מעל כמות של... או מעל ריכוז של...".
סף הרגישות בבדיקות מעבדה
לכל בדיקת מעבדה בה מחפשים חומר מסוים יש סף רגישות. סף הרגישות הוא הכמות הנמוכה ביותר של החומר שאפשר לגלות בבדיקה. אם החומר מצוי בכמות קטנה יותר מסף הרגישות, הבדיקה תראה כאילו החומר אינו מצוי. לדוגמא: אם סף הרגישות לחומר מסוים הוא 5% והחומר מצוי ברכוז של 3%, החומר לא יראה. רק אם החומר מצוי ברכוז של 5% או יותר, אפשר למצוא אותו.
סף הרגישות תלוי גם בחומרים אחרים המעורבים עם החומר אותו מחפשים. חומרים אחרים יכולים ליצור רעש רקע שמסנוור את תהליך הבדיקה. לדוגמא: בלילה אפשר לראות הרבה כוכבים. ביום לא רואים אף כוכב. האם זה אומר שביום אין כוכבים? לא. הכוכבים מצויים גם ביום אך אי אפשר לראות אותם בגלל הרקע המסנוור של אור היום. כנ"ל, לבדיקה של חומר מסוים המעורב במים נקיים יכול להיות סף רגישות נמוך יותר מאשר לבדיקה של אותו חומר אם הוא מעורב בחומרים אחרים שמפריעים לבדיקה.
דיו הוא תערובת של כמה חומרים שיכולים להפריע זה לזה בבדיקה. כל דו"ח בדיקת מעבדה חייב לציין ולהראות הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה בתוך הדיו. אין שום משמעות לבדיקת מעבדה שאומרת על חומר מסוים שהוא לא נמצא, בלי הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה. זה כמו לבדוק את השמים באמצע היום ולאמר שהכוכבים לא נמצאים, אע"פ שהם כן נמצאים רק לא רואים אותם.
לסכום:
א. אין שום אפשרות לתת הכשר לעתיד על סמך בדיקת מעבדה, בלי אשור מהיצרן. יש מוצרים שמדי פעם משנים בהם את המרכיבים. בדיקת מעבדה יכולה להעיד רק על מוצרים שיוצרו בעבר ולא בעתיד, ורק על מרכיבים שנבדקו. אין ערך לבדיקת מעבדה שאינה כוללת את כל המרכיבים האפשריים, ואין ערך לבדיקת מעבדה בלי הוכחה לסף הרגישות של הבדיקה.
ב. דיו פאבר קסטל TG1-163399 בבקבוק: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. דיו זה שייך לקבוצת TG1, הדיו מכיל שלאק, ואחרי תשס"ד יכול להיות בו גם גליצרין משומן חזיר. הדיו יכול גם להכיל חומרים אחרים מן החי שלא נבדקו.
ג. דיו פאבר קסטל TG1-163350 במחסניות: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. דיו זה שייך לקבוצת TG1, יש בו שלאק, ואחרי תשס"ד יכול להיות בו גם גליצרין משומן חזיר. הדיו יכול גם להכיל חומרים אחרים מן החי שלא נבדקו.
ד. דיו לרפידוגרף 745 של חברת שטדלר בגרמניה: נבדק רק לנוכחות של שומן מן החי וגליצרין, אך לא נבדק לנוכחות של שלאק וחומרים אחרים מן החי. לדברי החברה יש בדיו חלבונים ממקור לא ידוע ושלאק.
מידע על סוגי דיו נוספים:
ה. דיו לרפידוגרף של חברת רוטרינג בגרמניה: דיו זה הוא מסוג "Tinta China" המבוסס על שלאק כמרכיב העיקרי. מחברת רוטרינג התקבל אישור בכתב שהדיו שלהם מכיל שלאק ואינו מכיל גליצרין.
"Please be informed that the black rotring drawing ink contains shellac but no glycerine."
ו. דיו לרפידוגרף של חברות קו-אי-נור והיגינס באמריקה: קו-אי-נור והיגינס הן אותה חברה. דיו זה מבוסס על שלאק כמרכיב העיקרי. בשיחה טלפונית עם מנהלת בחברה, בינואר 2011, היא אישרה שכל סוגי הדיו שלהם מכילים שלאק וגליצרין (חוץ מדיו אחד שמיוחד רק לעט נובע ואין בו שלאק. לא ברור אם יש או אין בו גליצרין.)
מסקנה:
דיו של גויים לרפידוגרף - אינו כשר. אי אפשר להסתמך על בדיקות מעבדה כי יצרנים משנים מרכיבים ומוסיפים מרכיבים. בדיקת מעבדה יכולה להעיד רק על מוצרים שיוצרו בעבר ולא על העתיד, ורק על מרכיבים שנבדקו. בכל מקרה, אין ערך לבדיקת מעבדה שאינה כוללת את כל המרכיבים האפשריים.
דעת תורה:
בעלון הבא אפשר לקרוא מאמר שכתב כבוד הרב קלונימוס גדליה גרינפלד שליט"א על השמוש בדיו גרפי (של גויים) לרפידוגרף. להגדלה פתח את התמונה בחלון חדש.
.
